חקירת מקרים של רשלנות רפואית מטרתה להוכיח קשר סיבתי בין מקרה רפואי לנזק שנוצר לאחריו ושנגרם כאשר המטפל, בעלי המקצוע או המוסד הרפואי שטיפלו בתובע, לא נקטו במידת הזהירות הנדרשת מתפקידם. הוכחת קשר של סיבה ותוצאה נעשית באמצעות בחינת ההליכים הסטנדרטיים המקובלים בטיפול כמו זה שקיבל התובע, ובדיקת כל השלבים לאורך הטיפול בניסיון לאתר אי סדרים מסוגים שונים שמקורם בחוסר זהירות.
התייעצנו עם עורך הדין דן דניאל שי כדי להבין מהי רשלנות רפואית, אילו סוגים של רשלנות רפואית נחשבים לנפוצים יותר, איך מתבצעות חקירות נזיקין ברשלנות רפואית ומדוע חשוב לקבל ייעוץ וליווי מעורך דין מומחה לדיני נזיקין טרם הגשת התביעה.
המאמר בשיתוף אתר dds-law.co.il.
מהי רשלנות רפואית ומה נדרש כדי להוכיח אותה?
רשלנות רפואית היא הגדרה משפטית למצב שבו נותן שירות רפואי כלשהוא, בין אם מדובר באדם ספציפי או במוסד רפואי, לא מילא את תפקידו באופן המצופה ממנו, מה שהוביל לנזק רפואי – פיזי, נפשי או שניהם יחד – למטופל.
הנחת היסוד בטיפול רפואי תקין במובן המשפטי שלו, היא שהטיפול יתבצע תוך נקיטת הזהירות המתבקשת, מבלי להחסיר פעולות שנמצאות בפרוטוקול הטיפולי, או לבצע פעולות שאינן חלק מהפרוטוקול הזה, בשל חוסר תשומת לב מספקת. כאשר נגרם נזק כתוצאה מהטיפול הלקוי שלא ננקטה בו חובת הזהירות, מדובר ברשלנות רפואית.
חשוב להבהיר כי במהלך טיפולים רפואיים ייתכנו טעויות, וקיימים מקרים שבהם נגרמים למטופל נזקים פיזיים או נפשיים בעקבות קבלת טיפול רפואי. ההבדלה בין טעות לרשלנות היא בשאלה "האם ננקטה הזהירות המתבקשת", כלומר האם ניתן היה למנוע את הנזק לו רק הייתה ננקטת זהירות על ידי הגורמים הרפואיים המעורבים. חקירות נזיקין ברשלנות רפואית, אם כן, צריכות להתמקד בהוכחת היעדרה של זהירות זו.
רשלנות בהסכמה מדעית: מקרה לדוגמה
ישנם מספר סוגים נפוצים של מקרי רשלנות רפואית, ביניהם אי נקיטת הליך רפואי סטנדרטי שתוצאתה נזק פיזי או נפשי, רשלנות באבחון רפואי שמובילה לטיפולים שאין בהם יעילות או שגורמים לנזק ועוד.
במקרה שאנו מביאים כדוגמה, התובעת עברה טיפולים בחלל הפה, כאשר הליך ספציפי שלא סוכם עליו מראש התבצע כחלק מהחלטת רופא השיניים בזמן אמת, תוך כדי טיפול, מבלי שנערכו בדיקות חיוניות מקדימות וללא החתמת המטופלת על טופס הסכמה מדעת.
פעולת הרופא גרמה לנזקים באיברים שונים בתוך חלל הפה והובילה לפגיעה פיזית מורכבת ולנזקים נפשיים אצל המטופלת.
החתימה על טופס הסכמה מדעת מטרתה לערוך הליכים רפואיים רק לאחר מתן הסבר למטופל על כל היבטי הטיפול, לרבות הבהרת הסיכונים האפשריים הכרוכים בו, מתן מידע על אופציות טיפול אחרות והיכרות מעמיקה עם שלבי הטיפול, כחלק משקיפות רפואית נדרשת. הסכמה מדעת נועדה, בנוסף, להעניק למטופל את האפשרות לסרב להליך הרפואי.
במקרה המדובר, הושג הסכם פשרה במסגרתו התובעת משכה, למעשה, את תביעתה – וקיבלה פיצוי כספי הולם, מבחינתה, שיוכל לשמשה לצורך קבלת סיוע רפואי או נפשי לפי בחירתה, תוך שהיא מוותרת על זכויותיה לתבוע שנית את הרופא על רשלנות רפואית.
משמעותה של החלטה כזאת, היא שבמקרים מסוימים הגעה להסכם פשרה שיוביל למתן פיצויים בסכום הולם המספק את התובע, היא הדרך העדיפה על פני ההליך המשפטי וחקירת הנזיקין הנדרשת לצורך קבלת פיצויים, שיכולים להיות מורכבים ביותר ובעיקר להתפרש על פני שנים ארוכות.
חקירות נזיקין ברשלנות רפואית: איך מוכיחים קשר סיבתי?
על מנת להוכיח קשר של סיבה ותוצאה בין הליך רפואי לנזק שנגרם כתוצאה ממנו, יש לאתר מסמכים רפואיים התומכים בטענת התובע ולקבל חוות דעת של מומחי רפואה הבקיאים בטיפול הרפואי המדובר – שיבהירו מהי הזהירות המתבקשת בטיפול כזה והאם אכן חובת הזהירות לא התקיימה במקרה זה.
נוסף על הוכחת הקשר הסיבתי, יש לשלול גורמים אחרים למצב הפיזי והנפשי של התובע, כלומר להוכיח כי מצבו והנזקים שהוא סובל מהם, הם תוצאה ישירה של הרשלנות הרפואית שעליה מתבססת התביעה. אלו הם תהליכים מורכבים ומרובי-שלבים, שלא תמיד מובילים לתוצאה הרצויה ולעתים עצם התארכות ההליך המשפטי מייצרת נזקים שאינם תורמים לבריאותו הפיזית והנפשית.
ייעוץ משפטי מקצועי יתמקד בטובת הצד התובע ובמיצוי האינטרס שלו, מתוך שימת דגש על קבלת פיצויים שיאפשרו התחלת תהליך של החלמה ושיקום.
במקרה שהוצג כדוגמה, הסכם הפשרה הניח את דעתה של התובעת ואפשר לה להתמקד בתהליך ההחלמה, זאת מבלי להיגרר להליכים משפטיים ארוכים שלא בהכרח היו מובילים לקבלת פיצויים בהיקף דומה או גבוה מאלו שהושגו בהסכם.
